top of page

הו למי תודה הו למי ברכה, לעבודה ולמלאכה לעבודה ולמלאכה.


שיר הלל למספרים, לבדים ולחייטים.

יצאנו לשוטט בעיירה הקטנה כמעט הכל היה סגור כי יום בחירות היום אבל בדים ואימרות תמיד צריך והמספריים דיגמנו את האירוע. כאלה בדיוק יש לי בבית קניתי אותן מהחייט בפונדיצ'רי. הוא ארז לי אותן בקופסאות קרטון ישנה וקשר בחבל והורה לי בשום פנים ואופן לא לגזור איתן כלום כלום לא ניירות ולא שום דבר, הן רק לגזירה של בדים.



סבא אהרון אבא של אבא שלי היה בין היתר גם חייט מחונן ועמלני בתל אביב ההיא, הישנה. הוא תפר חליפות בחנות הראשונה לאופנת גברים א.ב.ג. וגם בבית היתה לו מכונת תפירה של זינגר איתה היה תופר את הגרדרובה המחוייטת של ספתא שלי.



אני זוכרת ארון בגדים שבו היו תלויות חליפות שלמות כולל ווסט ועניבות, וחולצות לבנות עם חפתים. וגם שמלות ובלייזרים שהכין על פי מידותיה של ספתא שהיו די ספציפיות. מוזר גם הנעליים שלה היו ספציפיות מהאורטופד, מותאמות אישית לכף רגלה. במגירות היו נעליים מבריקות ומלא קופסאות של משחות נעליים ומברשות. אהבתי לצחצח לו את הנעלים. עם המשחה הוא גם היה צובע ומחדש את הרהיטים בבית.



הייתי מתחבאת שם בין הבגדים המגוהצים והיו שם גם קופסאות כפתורים וקופסת חייטים מעץ מלאה בחוטים, פורומים, ריצ'רצ'ים, אבזמים, ובעוד ועוד אביזרים שהקסימו אותי.

כשהיה מגיע לביקור במושב מיד היה עובר למדי ב' בגדי העבודה של אבא שלי שגם אותם כיבד באותה מידה. סבא שלי היה שעטנז של גינדור וסוציאליזם.



אני מצרפת כתבה מרתקת על משמעות החליפה ומה היא סימלה בתקופה ההיא אי שם בשנות השלושים.


0 תגובות

פוסטים אחרונים

הצג הכול

댓글


bottom of page