יומני היקר, היום קמתי בבוקר והסתכלתי במראה והכל היה נהדר והלכתי לשיעור יוגה ושכבתי לי בתנוחת שוואסאנה רגועה. כריות מאחורי מצדדי ומלפני. אחת שתיים שלוש ואני צוללת. מי שהיתה לידי השתעלה קלות.
"אני מבקשת מכל מי שמשתעל או שכמעט משתעל שיצא מהשיעור" המבטא הסוביטי הקשוח פוצץ לי את בועת השוואסאנה שריחפתי בתוכה, כמעט נירוואנה. תוך שניה נחבטתי בריצפת העץ של האולם, חרדה מזה שאני משתייכת כנראה לכל אלו שכמעט. שכנתי המשתעלת התנצלה ואמרה בקול שקט ורועד שזה רק איריטיישן ולא שום צינון. היא נשארה בשיעור בלי בעיה אבל אני שניסיתי להמשיך בתנוחה לא יכולתי להתנתק מהשבוע לפני האחרון שכן, הייתי מצוננת והשתעלתי. פתאום הרגשתי אותו מגיע, מהלחץ. שיעול גדול כזה של ניקוי רציני. מהר מהר לפני שנגמר לי האוויר מלנסות להחזיר את השיעול המאיים פנימה, קמתי ויצאתי מהשיעור. " זה באמת רק מהלחץ" יכולתי לומר בבטחון, אבל לא היה לי סיכוי.
